איים בזרם - הגשמה של חלום אישי

בשנת 2012 יצא לי לצפות במספר מטספים שנראו בעיני חזקים סוגרים את איים בזרם, המסלול נתפס בעיני כמסלול “bench mark” עבור מטפסים חזקים. זה לא היה נראה לי סביר שאסגור את המסלול הזה בגלגול הזה, בזמנו ה”פרוייקט” שלי היה המסלול חימום של אותם מטפסים חזקים .

מאז 2012 אני מניח שהיו כבר כעשרות assents על המסלול הזה, אני התחזקתי וסגרתי דברים בדירוג דומה, אך עדיין נשארה בעיני היראה מהמסלול.

אני ב2013 כשהתחלתי לחלום על המסלול

כשחזרתי מיוסמיטי, הרגשתי שמיקוד יתר הורס לי את הכיף, בחרתי להאט עם היעדים והמטרות לטווח הבינוני והחלטתי שהשנה אני אקח את זה באיזי, אתאמן על החולשות שלי וכשאני אצא לטפס פשוט אלך לבלות עם חברים בטבע ולטפס מה שבא לי, ללא התחושה ש”יצאתי לעבוד”.

בסתיו ראיתי שאני מצליח לזוז על המסלול אך לא היה לי חשק להתחייב ל”פרוייקט” ועדיין רציתי להמשיך להינות מחוסר המיקוד והזרימה עם מה שבא.

באביב נפתח לי החשק לטפס את המסלול אך לא רציתי להיתקע עליו והחלטתי להתחייב לעשות את הכי טוב שאני יכול תוך 10 נסיונות.

בעליה הראשונה, בה הנחתי את הראנרים על המסלול הגעתי אל הקרוקס מותש ובקושי הצלחתי לעבור אותו גם כשמשכתי על הראנרים, הרגשתי שאני עדיין לא שם אך גם ידעתי על הנטיה שלי לספקות כאשר האתגרים גדולים.

בעליה השניה, כבר התחלתי לנער ממני את הספקות כשהגעתי אל הקרוקס ללא עצירות, אך עדיין בקרוקס התנועה היתה מהוססת, איטית ולא יעילה.

וכך גם הרגיש לי בעליה השלישית והרביעית, עד שמצאתי את הbeta המתאימה בה טיפסתי את הקרוקס בזריזות ויעילות, ואז האמנתי שזה אפשרי עבורי לסגור את המסלול.

בעליה השישית נפלתי אחרי הקרוקס. באותו יום, בנסיון השלישי, שהייתי כבר מותש ורציתי פשוט עוד repetition על הצעדים, סגרתי את המסלול.

זו היתה סגירת מעגל עבורי, אך עדיין לא היתה דרמה גדולה, שמחתי על אימות העובדה שהתקדמתי, התחזקתי, ופשוט הגיע הזמן עבורי לקצור את הפירות. אני מניח שיכולתי לסגור את המסלול כבר כמה שנים קודם, בהרבה יותר נסיונות, עם יותר קשיים ותהליך ממוקד למסלול. אך אני מרגיש שיותר נכונה לי ההתקדמות המתונה שמפתחת סגנון טיפוס יציב, תנועה נקיה ויעילה, פחות מאבק ויותר זרימה.

עכשיו זה הזמן עבורי לשחרר את מה שהיה, להעריך באופן מדויק יותר את היכולות והמוטיבציה שלי. להמשיך להתקדם בדרכי, להתאמן ממוקד חולשות, ופשוט לטפס. כשאפגוש קו שמדליק אותי, כבר אתמקד בו ואולי בהמשך יצוץ עוד חלום גדול…

תודה למתן תקרה על האבטוח והתמיכה במהלך הטיפוס